החתונה של דיליפ

ישנם רגעים שאתה יודע שלא תשכח, החתונה של דיליפ היא אירוע כזה.
5 שעות טיסה, שעה מונית לתחנת רכבת בקולקטה, שעתיים המתנה ושלוש שעות נסיעה ברכבת - הגענו. עיירה בצפון מזרח הודו, בית הוריו של דיליפ, מה שנקרא Rural India.
לאחר התרעננות קצרה, הגענו לבית החתן, שם התקבלנו ישראלה, ירון ואנוכי בכבוד מלכים היישר לטקס הפוג'ה. טקס אחד מני רבים שיעבור על דיליפ ומשפחתו בימים הקרובים, אשר ישלימו את הסדר חתונתם ואת מעבר אשתו מהיותה בת משפחתה הנוכחית לבת משפחתו של דיליפ.
בתמונה הבא ניתן לראות את הזוג "המאושר"... לא להילחץ, המסורת מחייבת את הכלה להיות כנועת ראש ועצובה בימים הראשונים של החתונה. הטקס הנ"ל התקיים בבית משפחת הכלה, אשר לשם בנות משפחתו של דיליפ לא הורשו להיכנס (מסורת...).

את הערב, כפי שציינתי התחלנו בביתו של החתן, שם נערכו מספר טקסים ע"י בנות משפחתו ולאחר מכן נסענו/צעדנו לבית הכלה. למי שתהה, הבנות נשארו לרקוד בביתו של דיליפ (למעט ישראלה). בבית הכלה, נערכו מספר טקסים שלא נראה לי שמישהו היה מסכים לעבור בארץ :). החל מהפשטת והלבשת החתן (פעמיים) לפני כל הקהל וכלה בטקס שבו מנקים את רגלי החתן. כל זה קצת נותן פרספקטיבה על החתונות בארץ והבקשה הנפוצה מהרבנים "תעשה את החופה הכי קצרה שאתה יכול" מקבלת מימד חדש. בחתונה בהודו, האוכל מגיע ב- 2:00 בבוקר, תחשבו לבד כמה זמן לקחו הטקסים...

דיליפ עם הכובע השני, אני קראתי לו מסנוור המשאיות

הכלה, בלבוש מדהים

אחד מנגני הצעדה, קרדיט לישראלה

דיליפ עם הכובע הראשון

החלפת סט הביגוד הראשון

הכובע השלישי, חלק מהמשחק: "מצא את החתן"

הגיסות של דיליפ, מתרשמות מהסארי של ישראלה

ישראלה והסארי :)

בהזדמנות זו אאחל לזוג הטרי המון מזל טוב, הייתה לנו אחלה חוויה ופגשנו משפחות מדהימות (דיליפ לא נפל רחוק מהעץ), ואני בטוח שננצור את החוויה לעד.

יש עתיד, גופטה.