מתי יצא לכם להיות באירוע בת מצווה? אני די בטוח שהרבה מאוד זמן לא ביליתם בסוג זה של אירוע. בפונה הכל אפשרי, ולפני כשבועיים הוזמנו לבת המצווה של חושן, ישראלית שרוב שנות ילדותה עברו ועדיין עוברים בפונה. שמחנו על ההזמנה והגענו רעננים ורעבים לגני מעוז, אשר לא מבישיים אף את חוות רונית.
האירוע היה די מגניב, כלל שולחנות עמוסים בכל טוב, ואוכל ישראלי משובח. בארץ היו מכנים את האוכל "Retro food" או "הכי שנות השמונים", אבל בהודו רק תנו לנו סלט חצילים עם מיונז, חומוס וסלט סלק ועשיתם לנו את היום. כמובן שבמהלך האירוע זיהיתי את המקצוע הנחשק הבא: "מושך כבלים מקצועי", אם הייתם באירוע בשנות השמונים בארץ, אז אתם זוכרים שהמצלמות לא היו אלחוטיות והצלם היה מושך את הכבל הארוך אחריו ממקום למקום, בהודו זה מקצוע :)
ולא אוכל לסיים ללא איחולי מזל טוב לחושן המקסימה ותודות לתקליטן ההודי שאין לי מושג איך הצליח לתקלט שירים ישראליים. אני ד"א החלטתי ששמו מהיום הוא DJ Yossi.
מאורחינו נפרדנו בטיול אחרון ל- WAI:
בימים אלו, מזג האויר באיזור די הפכפך וכולם חולים. חלקנו משתעלים במשך שבועות, חלקנו דואגים לשהות בשירותים חלקים נרחבים מהיום (והלילה) וחלקנו פשוט שוכבים ללא יכולת לזוז. מזלנו שיש את ד"ר אנואר, שדואג לכל תחלואינו ומחלק מרשמים לתרופות מערביות. אך אני מזכיר אנחנו בהודו, ומה הסיכוי שנמצא את התרופות בבית המרקחת... שישה בתי מרקחת ובסוף איתרנו סירופ לשיעול ואנטיביוטיקה. מה שמצחיק שאתה לא באמת צריך מרשמים, הכל פה די חופשי.
לא זוכר אם כתבתי על זה, אבל רכשנו רכב לא מזמן והחלטנו שבכוחנו להתמודד עם העברת הבעלות. תהליך די קצר בהודו, טריוויאלי ולא מצריך הרבה מהאזרח הקטן. התחלנו אותו ב:
1. צילומי דרכון.
2. הכנת תמונות פספורט.
3. צילום חוזה השכירות.
4. צילום אשרת השהייה.
5. צילום חשבון החשמל האחרון.
6. חתימה על כעשרים עמודים של מסמכים שאני כבר לא זוכר...
זאת ההתחלה, מפה החלטנו שאנחנו מוכנים לשלב הבא, ונסעתי עם הנהג למשרד כלשהו שבו ישנם עורכי דין שיושבים ברחוב ואמורים לחתום לך על אישור הכתובת שבא אתה גר. כמובן שהאיזור נראה יותר כמו שוק ואין לך מושג למי ללכת, אבל בסוף איתרנו איזה עורך דין עם הרבה סבלנות שהתחיל להסביר בשצף קצף מה צריך לעשות, אבל הוא שכח שאני לא מדבר הודית. חבל, לא היה לי נעים לעצור אותו, אבל בשלב כלשהו זה נהיה לא נעים. לאחר שהנהג התחיל לתרגם, הבנתי שכמות המסמכים שהבאתי לא מספיקה וחסר שטר כלשהו שנספח לחוזה השכירות. החלטתי לוותר, נעדכן באחד הפוסטים הבאים כיצד הסיפור נגמר.
מקווה שכרטיס האשראי שלכם בטוח, גופטה.
האירוע היה די מגניב, כלל שולחנות עמוסים בכל טוב, ואוכל ישראלי משובח. בארץ היו מכנים את האוכל "Retro food" או "הכי שנות השמונים", אבל בהודו רק תנו לנו סלט חצילים עם מיונז, חומוס וסלט סלק ועשיתם לנו את היום. כמובן שבמהלך האירוע זיהיתי את המקצוע הנחשק הבא: "מושך כבלים מקצועי", אם הייתם באירוע בשנות השמונים בארץ, אז אתם זוכרים שהמצלמות לא היו אלחוטיות והצלם היה מושך את הכבל הארוך אחריו ממקום למקום, בהודו זה מקצוע :)
ולא אוכל לסיים ללא איחולי מזל טוב לחושן המקסימה ותודות לתקליטן ההודי שאין לי מושג איך הצליח לתקלט שירים ישראליים. אני ד"א החלטתי ששמו מהיום הוא DJ Yossi.
מאורחינו נפרדנו בטיול אחרון ל- WAI:
 |
| אלי האנה ההודי |
 |
| עוד סוג של מקלחת, ליד ד"א כיבסו בגדים |
 |
בימים אלו, מזג האויר באיזור די הפכפך וכולם חולים. חלקנו משתעלים במשך שבועות, חלקנו דואגים לשהות בשירותים חלקים נרחבים מהיום (והלילה) וחלקנו פשוט שוכבים ללא יכולת לזוז. מזלנו שיש את ד"ר אנואר, שדואג לכל תחלואינו ומחלק מרשמים לתרופות מערביות. אך אני מזכיר אנחנו בהודו, ומה הסיכוי שנמצא את התרופות בבית המרקחת... שישה בתי מרקחת ובסוף איתרנו סירופ לשיעול ואנטיביוטיקה. מה שמצחיק שאתה לא באמת צריך מרשמים, הכל פה די חופשי.
לא זוכר אם כתבתי על זה, אבל רכשנו רכב לא מזמן והחלטנו שבכוחנו להתמודד עם העברת הבעלות. תהליך די קצר בהודו, טריוויאלי ולא מצריך הרבה מהאזרח הקטן. התחלנו אותו ב:
1. צילומי דרכון.
2. הכנת תמונות פספורט.
3. צילום חוזה השכירות.
4. צילום אשרת השהייה.
5. צילום חשבון החשמל האחרון.
6. חתימה על כעשרים עמודים של מסמכים שאני כבר לא זוכר...
זאת ההתחלה, מפה החלטנו שאנחנו מוכנים לשלב הבא, ונסעתי עם הנהג למשרד כלשהו שבו ישנם עורכי דין שיושבים ברחוב ואמורים לחתום לך על אישור הכתובת שבא אתה גר. כמובן שהאיזור נראה יותר כמו שוק ואין לך מושג למי ללכת, אבל בסוף איתרנו איזה עורך דין עם הרבה סבלנות שהתחיל להסביר בשצף קצף מה צריך לעשות, אבל הוא שכח שאני לא מדבר הודית. חבל, לא היה לי נעים לעצור אותו, אבל בשלב כלשהו זה נהיה לא נעים. לאחר שהנהג התחיל לתרגם, הבנתי שכמות המסמכים שהבאתי לא מספיקה וחסר שטר כלשהו שנספח לחוזה השכירות. החלטתי לוותר, נעדכן באחד הפוסטים הבאים כיצד הסיפור נגמר.
מקווה שכרטיס האשראי שלכם בטוח, גופטה.
0 תגובות:
הוסף רשומת תגובה