לך לך אל הארץ אשר אראך

הגיע הזמן ומגיעים לבקר בארץ, לא רוצים לשמוע על צ'פטי ולא על אורז ביריאני. רוצים חומוס, פלאפל ועוד חומוס. מוטי - הפעם אין צורך להביא אבו-חסן לשדה, אנחנו נוסעים לשם ישר מהשדה.
בא לנו לראות קצת פרצופים מוכרים ולעבור בסופר מרקט, אפילו אם זה רק בשביל להריח קצת ניחוחות מוכרים. ואנחנו מאוד מצטערים דפני והסטודנטים, אבל יהיה לנו קשה לעמוד בחרם על תנובה.. תסלחו לנו אבל לכל אדם יש חלום והחלום שלי הוא פיתה עם גבינת עמק.

להלן כמה תמונות שכנראה לא נראה בארץ...

היש מגניב ממני?

דברים שלמדתי ברג'סטן

אחחחחח.... איזה דיכאון לחזור לעבודה לאחר עשרה ימי טיול.

לאחר מספר שנים טובות, יצאנו לחופשה "ארוכה", לא כמו בימים הטובים אבל בהחלט חופשה מרעננת. נסענו כל המשפחה עם הגולדשמיטים ודיסק של "דיג דיג דוג" לרג'סטן ל- 10 ימים. אמרתי לעצמי אם כבר מלך, אז לחיות גם כמו מלך בארץ המלכים.
רג'סטן מפורסמת במקדשיה הרבים (שלא באמת מעניינים אותי) ובארמונות המהרג'ות (שלא באמת עניינו את הילדים), ארמונות אלו משמשים בעיקר מלונות. למי שלא יודע שלטון המהרג'ות פסק איפשהו בתחילת שנות החמישים עם הלאמת ארמונותיהם והפיכתם לרכוש ציבורי, כשאתה נמצא באיזור ומבקר בארמונות אלו אתה מבין שהמהרג'ות לא היו בין הצנועים באנשים שלנוכח העושר שהפגינו וארמונות הפאר לא ברור כיצד האנשים העריצו אותם. נמשיל את זה להיום, אני לא ממש רואה קבוצות של מעריצים שיקומו לנוחי דנקנר או ליצחק תשובה.

את הטיול התחלנו בטיסה ל- Jaipur, שם לנו במלון/ארמון מדהים, עברנו לפושקר עיר קטנה של כ- 25,000 תושבים עם יותר שלטים בעברית ממה שתראו באמצע תל אביב. משם המשכנו ל- Kisingarth עיירה שאין בה יותר מדי למעט לינה בארמון על נהר (אתם כבר יכולים לתאר את חווית היתושים), בעיירה הנ"ל זכינו גם להופעת מוזיקה פרטית במהלך ארוחת הערב מה שהיה די מביך. לאחר מכן עברנו ל- Udaipur וישנו במלון די מגניב מחוץ לעיר, בטבע מדהים ולסיומת נפשנו במומבי.

ליהי מנסה להבין מה זה גמל ולאכול לו את הדבשת

נועה בטיול הגמלים