מאה מיליון !!!

לפני כשבוע חזרנו מטיול משפחתי עם ההורים שלי לוורנסי, דלהי, אגרה וקשמיר.
בוורנסי לא ראינו משהו רציני, מלבד איזה פסטיבל קטן שנקרא קומבה מלה. לא איזה משהו שלא רואים כל יום,  100 מיליון מבקרים, פעם בשתים עשרה שנה, עיר אוהלים זמנית בשטח 6000 קמ"ר ועוד. בקטנה.
העיר מדהימה, וצילומית, ומבחינתי סוג של מתמצתת את החוויה ההודית, קבלו מספר תמונות.

אבא שלי, מצד שמאל כמובן :)

אבא הופך לבבא !

החבר'ה הטובים

קומבה מלה - מחפשים ילדים קטנים ע"מ לקבץ אורז...

ד"א לא כך נעים לי, אבל אם ישאלו מה אזכור מהטיול בוורנסי, זה את ריח הגופות השרופות, ריח שמלווה את בגדיך בצורה די מסיבית בסיום כל יום.

איזור השריפה המרכזי, 365 יום בשנה, 100-300 גופות ביום.

לא התבלבלתם, רוחצים באותו הנהר...

 דלהי ואגרה - לפני שתשאלו, כן היינו בטאג' מהאל. לפני שתשאלו, לא באמת נפלנו מהכסא מהפלא הנ"ל ואני שונא לטייל לשם סימון V על מקומות. עשיתי את זה בשביל ההורים. מלבד זאת, היינו בדי הרבה מקומות בדלהי, וחגגנו פורים בבית חב"ד אשר כבכל מקום בעולם, גרמו לנו להרגיש שאנחנו בבית.

ליהי בבית חב"ד

 קשמיר - לפני שתשאלו, הרגשנו בטוח, אבל תמיד הייתה הרגשה שונה באוויר. לא תרמה העובדה שמיד עם הישיבה בסירה קטנה שאמורה להעביר אותנו לבית הסירה המיוחל בקשמיר, נתקלנו בשלטים שקוראים להרוג את כל היהודים. ד"א פעם ראשונה הבנתי מה הכוונה ב-"צרת רבים - נחמת טיפשים", כאשר ראיתי ליד השלט להרוג את היהודים, שלט שקורא להרוג גם את כל האמריקאים, משום מה זה גרם לי לסוג של נחמה שאנחנו לא היחידים על המוקד.
היה קפוא בקשמיר, קשה להתרגל לאור עובדה שכמעט לא עטיתי על עצמי חולצות ארוכות בשנתיים האחרונות. פרט נוסף שיחד את הטיול, היתה העובדה שהפכתי לדוד :) מזל טוב לאחותי המדהימה שמרית לרגל הולדת יורש חדש למשפחת ענטבי !!! ולי יש ציטוט חדש מהיום: "בקשמיר נולד היורש".
בקשמיר ניסינו להסתיר את היותנו ישראלים (ליתר ביטחון). באחד הבקרים מצאנו דגלים של ישראל וארצות הברית מצויירים על המדרכה וליד הדגלים כתוב לשרוף את שתי המדינות. כמובן שכולנו קצת נלחצנו והתלחשנו שצריך לזוז מהר ואז נועה החליטה לצעוק: "אמא, הנה דגל ישראל" בעברית כמובן :)

הוריי המדהימים עם הבנות

דוגמא לשלט בסירות...

שבוע טוב, דוד גופטה.