שנה וחצי בהודו - ראיון עם היורשות

הרבה זמן לא כתבתי, השבוע קצת לחצו עלי לפרסם משהו (בלי להזכיר שמות), בעקבות הלחץ ולרגל חגיגת ח"י חודשים בהודו החלטתי להביא קצת מהגיגי היורשות נועה וליהי. תהנו.
שאלות אוריינטציה לנועה - 
- את אוהבת את הודו? כן.
- למה את אוהבת את הודו? בגלל שאני אוהבת לשחק עם דניאל.
- ואיפה אופיר נמצאת? בישראל.
- את אוהבת לשחק עם אופיר? כן.
- אז את אוהבת את ישראל או את הודו? את ישראל.
- ואיפה דניאל נמצאת? בהודו.
- אז את אוהבת את ישראל או את הודו? את ישראל ואת הודו.
- איפה נמצאת ישראל? ליד הודו.
- כמה ישראל קרובה? קצת קרובה.
- איפה זה סרי-לנקה? בהודו.

סצינה הודית טיפוסית

שאלות כלליות לנועה -

- למה האנשים יחפים בהודו? לא יודעת.

- למה הכל מלוכלך בהודו? כי ככה. כי הם לא יודעים איך לשים את הרחוב נקי. כי הם לא יודעים כמו בישראל.
- מה יש בהודו שאת אוהבת? משחקי וידאו.
- ומה יש בהודו שאין בישראל ואת אוהבת? את שירלי.
- מה התפקיד של שירלי? היא מנקה את החדר משחקים.
- מי ההודי שאת הכי אוהבת? שירלי, אני אוהבת אותה בגלל שאני אוהבת לשחק איתה.
- מה הכי חסר לך בהודו? במבות.

מסיבת כריסמס באמדוקס

 שאלות על ההורים -
- מה אמא עושה בהודו? הולכת להסתובב בקניון.
- ומה אבא עושה? הולך לעבודה.
- ומה עוד אמא עושה? הולכת לבתי קפה (גילוי נאות: יפית טוענת שנועה לא באמת אמרה את זה, תחליטו למי אתם מאמינים).

- ומה עוד אבא עושה? אבא עובד קשה מאוד והוא רואה טלוויזיה בעבודה (היא מתכוונת ל- video conference).

במהלך הדיוואלי, כל ערב יש חגיגות זיקוקין. בתמונה, גג אחד הבתים שרואים מהמרפסת שלנו.

ניסיון לרקוע סירי נחושת. מתברר שזה לא כל כך פשוט, ואשאר בהי-טק

את ליהי קצת קשה לראיין, אז קבלו מספר ציטוטים שלה:
ליהי רואה פסלון של פיל - אבא, הנה בודהה.
ליהי מספרת לנו איך הגיעה לעולם - אני הייתי בבטן של אבא, הבטן של אבא שמנה.
ומספר ציטוטים שקלטנו בין נועה וליהי במהלך משחקיהם:
- אני הולכת להוציא ויזות לגואה.
- אני הולכת לקנות בסופר אורז, ביצים וקציצה.
- ליהי, שלא תאבדי את הדרכונים ואת כרטיסי הטיסה.

 מוקדש לזכרה של סבתא של יפית, סבתא יפה, שתמיד תשאר בליבנו.

עצות למנהל הזר בהודו - השפה ההודית המתחדשת

לכל מי שאי פעם יצא לו לעבוד עם הודים, החלטתי לחלוק קצת מניסיוני בשנה באחרונה. בהיותך מנהל זר תיאלץ להיתקל בתופעות שיראו בהתחלה די מוזרות אך לאחר שמתרגלים, הדברים נראים די טבעיים ואף הגיוניים. הקושי הראשון שאיתו נתחיל, הוא שפת האנגלית השגורה בפי ההודים.
קבלו את מילון גופטה אבן שושן לאנגלית ההודית המתחדשת:

• Prepone - להקדים ישיבה, מלשון postpone רק שהמילה הינה המצאה לחלוטין. אין מילה כזאת באנגלית.
• I have some private work - יש לי סידורים. אין חודש שלא תשמע את המשפט בתור תירוץ כלשהו למשימה שלא נעשתה או לאיחור לעבודה. גם אני התחלתי להשתמש בזה :)
• I will try my level best - אין סיכוי שהמשימה תתבצע, אני פשוט לא יכול להגיד לא או כן באופן ישיר.
• we have challenges - כאשר תשמעו את המשפט הנ"ל תרגמו ל: "אין מצב שנצליח לעשות את זה".
• I arrived on time - זה משפט ששומעים גם כאשר מישהו מאחר חצי שעה לישיבה של 45 דקות. אם האיחור הוא לישיבה הראשונה של היום צפו בנוסף למשפט ה-  private work.
• please do the needful - נא לטפל, רק שתחבירית המשפט לא באמת נכון באנגלית. המשפט נפוץ מאוד במיילים.
• today only, now only - משום מה ההודים נוהגים להוסיף את המילה only גם ללא צורך, ישנם גם ניסוחים אחרים לתוספת ה- Only אבל ממש בא לי כבר שתקראו את הקטע הבא...

תמונה קבוצתית מסורתית שמצלמים בחג הגאנש. לחסוך את השאלות, אני הייתי בארץ.

לאחר שעברנו על מילות ומשפטי הבסיס, נעבור לקושי האמיתי להבנת המושג "yes", פה נדרשים ליכולת להבין מה באמת כוונת המשורר על סמך מילה אחת ויכולת לחוש את הסיטואציה. המשמעות שונה לפי הנסיבות ויקח לכם כנראה הרבה זמן לפתח את היכולת להבין את המילה שכנראה הכי נפוצה במהלך ימי העבודה:

• yes אופציה א' - כן, אני מקשיב.
• yes אופציה ב' - כן, הבנתי.
• yes אופציה ג' - כן, הבנתי ואני אבצע.
• yes אופציה ד' - לא.

שימו לב שאם תנסו לשאול מפורשות האם הבחור הבין ויבצע את המשימה, כנראה שתקבלו את המשפט הבא: I will try my level best, שלא באמת יעזור לכם להבין. אם תמשיכו ללחוץ, כנראה שתקבלו שוב את התשובה yes כאשר היא מלווה בשמכם. לדוג': yes Shay, המשמעות היא שמרגע זה לא משנה מה תשאלו, ללא קשר למה הבחור חושב זה התשובה שתקבלו.

להלן מס' תמונות מיום ההולדת האחרון:

הרמת כוסית ביום הולדתי, תודה למעוז ולחברים

ביום ההולדת, נהוג שאת חתיכת העוגה הראשונה מאכילים אותך וכמובן מורחים את השאריות על הפנים :) זה לאחר שבועטים בך כמובן.

וכמובן הבעיטות, משום מה כל הקומה התאספה לבעוט...

 מקווה שעזרתי, כנראה שלרוב קוראי הבלוג, לא באמת.
שלכם, גופטה אבן שושן.

גאנש גאנש - אצלנו כבר מזמן היו עושים על האש...

יום שישי האחרון חזרתי להודו מביקור בארץ היישר לחגיגות הסיום של החג עבור האל גאנש. במהלך עשרה ימים משפחות הודו קונות/בונות/מקשטות פסל בצורת פיל ובסיום החג מטביעים את הפסל בנהר. במהלך ימי החג, הרחובות צוהלים ובערב קשה לישון מרוב זיקוקין ומתופפים שעוברים ברחובות (לשמחתי לא הייתי צריך לעבור את זה השנה).

לפני שתעברו לתמונות מאירוע הסיום שהיה מלא באנרגיות טובות ושמחה, להלן ברכת שנה טובה ברוח הודו, שנה טובה (לחצו על הלינק)

טרקטור מסיבות מוביל גאנש ענק

 

ירון, אפיק ורב פקח שמריהו. רק עכשיו שמתי לב שאם הפקח מגלח את השפם, הוא נראה בול כמו ירון :)

להודים יש קטע עם משקפי שמש, במיוחד כאשר המשקפיים דומים לדגמי Ray Ban..מהרגע שהם עוטים את המשקפיים עליהם, לא משנה איפה הם יהיו, הם יבקשו מהחבר שלהם לצלם אותם. דוגמא:

 תארו לכם קבוצה של 20 תופי ענק כמו בתמונה עוברים מדי ערב מתחת לבית...

 

ד"א בשבועיים האחרונים הגיעו משפחות אמדוקס חדשות להודו, בהצלחה לכולם.

שנה טובה לכולם ומצטער על שלא הספקתי לראות את כולם בארץ...

רציתי רק לשאול את הדלאי, למה?

בעקבות מכת סרטי הקומדיה הלא מצחיקים שנפלו עלי בזמן האחרון, החלטתי להרגיש איך זה להיות לא מצחיק ולבשם את הפוסט בבדיחות קרש מהסוג הגרוע ביותר. מקווה שלא תצחקו יותר מדי. אההה... כמעט שכחתי, בדיוק חזרנו מטיול בצפון הודו עם משפחת מגרה (מנלי, קאסול, דהרמסלה, אמריצר) כך שמובטחות גם תמונות.

קרש ראשון) גרוזיני, קווקזי, מרוקאית וסקוטית החליטו לנסוע לטיול בצפון הודו. להלן מס' ציטוטים:

הגרוזיני - אנשים זה דבר מורכב.

הקווקזי - למה התחתנתי? שהאישה תנקה.

המרוקאית - תמיד הוא גיבור בחוץ, בבית הוא כמו כלב.

הסקוטית - oh my goodness, it's so bloody ridiculous.

להלן מספר נסיונות להרגיש מקומיים במנאלי-

קרש שני) ישנם רגעים מכוננים בחיים, רגעים שבהם אתה עוצר את הכל וחושב על הרגע הגדול. עם הבשורה על מותו של ניל ארמסטרונג האדם הראשון שדרך על הירח, נזכרתי בתחושה מהטיול האחרון לצפון הודו... הקווקזי והגרוזיני הראשונים בדהרמסלה :)

במנלי - החלטנו לעשות צניחה חופשית (Paragliding), מה שמדהים שגם נועה רצתה ובהיותנו הורים מאוד אחראיים, החלטנו שאין סיכוי שתקרה תקלה כשיש מסביבך אלפי הודים ונועה צנחה כמו גדולה.

קרש שלישי) רציתי רק לשאול את הדלאי, "למה?"

מס' תמונות מהמקדש המוזהב באמריצר, מקום מדהים עם אווירה ספיריטואלית שקשה לתאר.

רק שתדעו, זה לא כזה פשוט להמציא בדיחות קרש, תרגישו חופשי להגיב עם בדיחות משלכם.
שיהיה שבוע מצויין, גופטה.

סרילנקה בתמונות

לפני כחודש טיילנו בסרילנקה עם משפחת המרקמנים ומשפחת נער, להלן מספר תמונות:

נועה וצב ים בן יומו

שני כרישים

הלהקה במלואה

 

איזה כיף שיש המון חברים - משפחת המרקמנים

זהו הפוסט הראשון במסגרת הפוסטים על החברים מפונה. הפעם אכתוב על משפחת המרקמנים - שרון, ליאת, עומר, איתי ואורי החמוד.

פוסט המשפחות יכלול קצת על המשפחה, תמונות מחיי היום יום,  עד כמה האישה משועממת, לפני ואחרי ולקינוח "הפינה של רפי גינת" שבה שלוש שאלות שהשתיקה יפה להם.

תמונות מחיי היום יום - 

שרון ביום שיגרתי, מככב בבריכה

המרקמנים חוגגים יום הולדת לאורי (מימין לשמאל: ליאת, איתי, שרון, אורי ועומר)

כל הדרכים כשרות - חלק ב'

ע"מ להכניסכם לחוויית הנהיגה/נסיעה בהודו החלטתי לתרגם מחדש את המושגים הבסיסיים שקשורים לנהיגה/נסיעה, בתקווה שיעזרו לכם להבין את ההבדלים המהותיים בחוויה. קבלו את מילון האשרם להודו בדרכים, הישר מפונה:

• דרך הודית - בליל של חומרים לא מובנים שמונחים בין בתי המגורים ומבני הציבור. הדרך ההודית מצטיינת באובייקטים חדים הנמצאים על הכביש כגון: סלעים, מרצפות שבורות וכו'. אם תביטו טוב, תוכלו אף לראות עצים שתולים באמצע הדרך.
• מדרכה הודית - מה זה? לא באמת ברור שצריך להתחשב בהולכי הרגל, ולכן מיותר להשקיע...
• כלי רכב הודי - "כלי" להעברת נוסעים וסחורות ממקום למקום.בין "הכלים" תפגשו פילים, גמלים, פרות, ריקשות, משאיות ללא כל הצמיגים הדרושים ועוד
• דו"ח הודי - הדרך להגדלת שכר השוטרים. יש תעריף עם קבלה ותעריף ללא קבלה.
• נתיב הודי - יש אומרים שהיו ניסיונות להחיות את מושג הנתיב, נכון להיום המושג אינו קיים, ולמעשה מבטל את משמעות הכבישים החד-סיטריים/דו-סיטריים. לא מן הנמנע בכביש חד סטרי לפגוש מספר משאיות מולך.
• צופר - מה היו עושים בלעדיו, הדבר הכי שימושי במהלך הנסיעות. מה שמדהים שעל כל משאית מודפס מאחורה: "Please horn".
• קסדה - בגדר המלצה בלבד.
• רכב משפחתי - אופנוע. לא נדיר לראות משפחות של חמישה על אופנוע.
• פס האטה - ההודים התאהבו בפסי ההאטה, תמצאו אותם בכל כביש ממוצע. כמובן שמדובר על הרי האטה ולא בדיוק על הפסים "הרכים" מהארץ.

הבטיחות מעל הכל

ריקשה בפעולה

צילומים ביום הרפובליקה

היום אנחנו חוגגים את יום הרפובליקה הראשון שלנו בפונה, במסגרת הדברים המטורפים שאני עושה מאז שאני בהודו החלטתי להשתגע קצת יותר ולצאת ליום צילומים.
את היום התחלתי עם צילומי העוזרת שהגיעה בסארי חגיגי לכבוד החג.

שירלי ונועה

ולנו יש פלאפל, פלאפל, פלאפל

כולנו באטרף על פלאפל, החלטנו לעשות מעשה. בשיתוף עם השף המוביל בפונה, אורן רון אני גאה להכריז על יום הפלאפל הראשון של פונה.
מספר מטרות הוגדרו ליום הפלאפל, למקרה שתזכו לחגוג איתנו את אחד מימי הפלאפל הבאים, כאשר המטרה העיקרית היא להימנע מאוכל הודי (כי כמה כבר אפשר לאכול אורז ודאל) ומטרות המשנה הן לזכור מהיכן באנו, ולאן אנחנו חוזרים (דגש על החוזרים), וכמובן להדגיש שגם אם אנחנו מתגעגעים לחומוס, למסבחה, לסביח, לשווארמה.. אין אין אין על פלאפל !!!

שלא תחשבו שאנחנו לא רציניים פה, חקרתי קצת את היסטוריית הפלאפל בארץ ומצאתי את הכתבה הבאה מעיתון דבר, שנת 1969. אתם מוזמנים לעיין מה באמת העסיק את המדינה בין מלחמותיה השונות..עלייתו וירידתו של הפלאפל

השף אורן רון, יורד לעם ומחליף את הגבינות והיין במנת פלאפל הגונה

השולחן לפני שהכדורים יצאו