יום רביעי, 27 במרץ 2013

חג הצבעים - הולי 2013

3 תגובות

אני כותב אליכם שורות אלו כאשר אני בתוך לול התרנגולות בביתי. מוקף בתשע בנות משפחה (משפחתי ומבקרות מהארץ). תאמינו או לא, בא לי לעבוד בסוף השבוע, אפילו אם אין עבודה. רק לברוח, לברוח, לברוח. זה לא שיש לי משהו נגד הבנות, להיפך. הבעיה היא כאשר כולם ביחד. טוב, אני מתחיל להסתכן בנידוי מהמשפחה, בואו נעזוב את זה ונעבור לחג ההולי.

ללא קשר לקטע הקודם, שמתי לי מספר מטרות השנה לחג ההולי ואני שמח לבשר שאת כולם השגתי. המטרה הראשית הייתה להאכיל את קרן (אחות של אשתי) בצבעי הקשת. בוצע ובגדול.
המטרה השנייה, לגרום למירב (עוד אחות של אשתי) סבל. אפשר להגיד שבוצע, ראו תמונה :)
והמטרה השלישית היתה לגרום לילדות להשתתף בחגיגה לאחר ששנה שעברה הן קצת חששו וגם פה אל דאגה, המטרה הושגה ובגדול.
 
קצת הסברים לגבי התמונה הבאה -
האובייקט: מירב, אחות של אשתי. הרגל מצד שמאל - שלי. היד האדומה של מירב - זה לא דם.


שיהיה חג שמח, גופטה + 9 תרנגולות.
 
יפית הקטנה



התרנגולות
 



לבנה, חמתי הקולית

יום שבת, 23 במרץ 2013

המדריך השלם לטיפול ביתושים (לגזור ולשמור)

5 תגובות
בחודשיים האחרונים יש מכת יתושים בפונה, בשיחות עם החברים הבנתי שמתפתחת לה תורה לא קטנה על איך לטפל בתופעה. החלטתי מזמן שאין סודות בחבר'ה והחלטתי לחשוף את השיטה המנצחת, כולל הטריקים הקטנים שעושים את ההבדל (מסומנים ב- **).

לפני שנתחיל, עלינו ליישר קו ולהבין שלא תצליחו לגלות מאיפה היתושים נכנסים. עם ההבנה הזאת, הכל יהיה יותר קל ופחות מתסכל. כמו כן עליכם לזכור שלא לשווא התחתנתם ותמיד טוב שיש אישה ש"תעזור" לכם להילחם בתופעת היתושים. אנצל הזדמנות זו ואקדיש פוסט זה ליום האישה הבינלאומי שחלף לא מזמן. תבינו בהמשך...

להלן המדריך:
1 ) לאטום את תחתית דלת הכניסה לבית בסמרטוטים ושטיחים.
2 ) כשפותחים את דלת הבית חייבים לסגור אותה תוך 3 שניות. בא לכם להשאיר דלת פתוחה לאליהו הנביא, תזכרו שהוא לא יגיע לבד.
3 ) להטעין את המטקה מראש, ולהניח אותה לידך בלילה.** המהדרין, רוכשים מטקה לכל בן בית.
4 ) לפני השינה עוברים עם המטקה ומרפרפים מעל ראשי הילדות. זה לא בגלל שאנחנו דואגים להן, זה ע"מ לוודא שהיתושים שנדבקים אליהן לא יעברו לחדר ההורים.
5 ) פותחים את הארונות בחדר השינה והורגים כל מה שזז. היתושים מתחבאים שם במהלך היום. חשוב מאוד, לא לשכוח לנעול את דלתות הארון, you never know when it will open...
6 ) שמים חולצה ונכנסים לאמבטיה לטיפול במצבורי היתושים. שימו לב שלא כל אחד ניתן לשלוח לאמבטיה עם המטקה. רק החזקים שורדים.
7 ) ** תמיד לדאוג שהאישה לא מכוסה לגמרי. הדם שלה יותר טעים ותמיד יהיה יתוש אחד שלא נצליח להרוג, כדאי לוודא שהוא ינעל על אשתך ולא עליך.
8 ) להדליק מזגן ולכוון אותו לפנים. עדיף גב תפוס, צוואר צפוס ושפעת על פני 30 יתושים שמזמזמים לך באוזן בלילה.
9 ) שימו חתיכה של בשר ישן בצד המיטה של האישה (בשר בופאלו גם תופס).
10 ) ** ע"מ שלא תצטרכו לקום עם המטקה באמצע הלילה, תמיד שאתם מתעוררים ומתחילים להכות עם המטקה תוודאו שהמטקה פוגעת גם באישה. מבטיח לכם שבפעם הבאה היא כבר תקום לבד להרוג את הסוררים שמזמזמים באוזן.

ולרגל חגיגות 8,000 המבקרים בבלוג, להלן שיטות מתקדמות מחבריי לרילוקיישן:
- שיטתו של דויד חסון הידוע בתור דודי אודימוס - למרוח קרם נגד יתושים (אודימוס) לפני השינה, וכמובן לשים שעון מעורר בארבע בבוקר ע"מ להימרח שנית. לא התעוררת? אל תתלונן.
- שיטתו של ירון הרוש, המחסל מבאר שבע - מצא לך חבר בשם חיים שיעיר אותך כל לילה בכל שעה, לא באמת תשים לב ליתושים לאחר מכן.
- שיטתו של ליאו דנישבסקי - לחבק, לחבק, לחבק ואז עוד פעם לחבק.

ולסיום תמונות של היורשות בניחוח הודי -
נועה מדגמנת
ליהי עם שירלי
חג שמח, גופטה.

יום ראשון, 17 במרץ 2013

הנציג הישראלי שלכם ביום הרפובליקה, פונה 2013

2 תגובות
יום הרפובליקה, שנה שנייה בהודו, 26 בינואר. נסעתי לצלם במצעד בתי הספר, הזכיר לי את טקסי יום העצמאות שהייתי בבית ספר יסודי, גם אז כל בתי הספר היו נאספים בגן הניצחון...היה כיף.
בסוג החוויות הנ"ל, תמיד יוצא לי "להיזכר" שאני גר בהודו ולחשוב על עוצמת החוויה ברילוקיישן להודו. אספר על ארבעה אירועונים קטנים שמבחינתי סוג של מתמצתים את החוויה הודו. 
ערימות הנעליים - בכל מקום שתפנו תראו ערימות נעליים. בכניסה לבתים, בכניסה למקדשים ובכניסה לעוד אילו מקומות. יש גם את העניין שלא פעם בטיולים אתה מפחד שיגנבו לך את הנעליים, למרות לא שמעתי מישהו שזה קרה לו.


יום ראשון, 10 במרץ 2013

מאה מיליון !!!

1 תגובות
לפני כשבוע חזרנו מטיול משפחתי עם ההורים שלי לוורנסי, דלהי, אגרה וקשמיר.
בוורנסי לא ראינו משהו רציני, מלבד איזה פסטיבל קטן שנקרא קומבה מלה. לא איזה משהו שלא רואים כל יום,  100 מיליון מבקרים, פעם בשתים עשרה שנה, עיר אוהלים זמנית בשטח 6000 קמ"ר ועוד. בקטנה.
העיר מדהימה, וצילומית, ומבחינתי סוג של מתמצתת את החוויה ההודית, קבלו מספר תמונות.

אבא שלי, מצד שמאל כמובן :)
אבא הופך לבבא !
החבר'ה הטובים
קומבה מלה - מחפשים ילדים קטנים ע"מ לקבץ אורז...


ד"א לא כך נעים לי, אבל אם ישאלו מה אזכור מהטיול בוורנסי, זה את ריח הגופות השרופות, ריח שמלווה את בגדיך בצורה די מסיבית בסיום כל יום.

איזור השריפה המרכזי, 365 יום בשנה, 100-300 גופות ביום.
לא התבלבלתם, רוחצים באותו הנהר...
 דלהי ואגרה - לפני שתשאלו, כן היינו בטאג' מהאל. לפני שתשאלו, לא באמת נפלנו מהכסא מהפלא הנ"ל ואני שונא לטייל לשם סימון V על מקומות. עשיתי את זה בשביל ההורים. מלבד זאת, היינו בדי הרבה מקומות בדלהי, וחגגנו פורים בבית חב"ד אשר כבכל מקום בעולם, גרמו לנו להרגיש שאנחנו בבית.


ליהי בבית חב"ד
 קשמיר - לפני שתשאלו, הרגשנו בטוח, אבל תמיד הייתה הרגשה שונה באוויר. לא תרמה העובדה שמיד עם הישיבה בסירה קטנה שאמורה להעביר אותנו לבית הסירה המיוחל בקשמיר, נתקלנו בשלטים שקוראים להרוג את כל היהודים. ד"א פעם ראשונה הבנתי מה הכוונה ב-"צרת רבים - נחמת טיפשים", כאשר ראיתי ליד השלט להרוג את היהודים, שלט שקורא להרוג גם את כל האמריקאים, משום מה זה גרם לי לסוג של נחמה שאנחנו לא היחידים על המוקד.
היה קפוא בקשמיר, קשה להתרגל לאור עובדה שכמעט לא עטיתי על עצמי חולצות ארוכות בשנתיים האחרונות. פרט נוסף שיחד את הטיול, היתה העובדה שהפכתי לדוד :) מזל טוב לאחותי המדהימה שמרית לרגל הולדת יורש חדש למשפחת ענטבי !!! ולי יש ציטוט חדש מהיום: "בקשמיר נולד היורש".
בקשמיר ניסינו להסתיר את היותנו ישראלים (ליתר ביטחון). באחד הבקרים מצאנו דגלים של ישראל וארצות הברית מצויירים על המדרכה וליד הדגלים כתוב לשרוף את שתי המדינות. כמובן שכולנו קצת נלחצנו והתלחשנו שצריך לזוז מהר ואז נועה החליטה לצעוק: "אמא, הנה דגל ישראל" בעברית כמובן :)
הוריי המדהימים עם הבנות
דוגמא לשלט בסירות...

שבוע טוב, דוד גופטה.

יום חמישי, 14 בפברואר 2013

ישראל(ה) בקולקטה

3 תגובות
נמסטה,

שוב החלטתי להתפרע, להשתגע ומה לא... שני פוסטים באותו השבוע. תחזיקו כסאות, תחגרו חגורות, נראה לי הבנתם את הקטע...

מיד לאחר החתונה של דיליפ, נסענו לקולקטה לטיול קצר.

קולקטה, קולקטה - מה לא נאמר עלייך. מלאה ניגודים, רדופת קבצנים ונודפת תרבות,
לא תמיד ניתן להבין אותך, לא תמיד מתחברים אלייך, אבל בסוף נהנים מהשהות.
מדרכות שבורות, ללא מדרכות, ללא מעבר, אבל קסמך נשאר,
אם זה בתחנת הרכבת הישנה, או בשדה תעופה רעוע, בך נתאהב.
היה כיף, חוויה ונתת לנו סוג של הרגשה אחרת.


פונה, אמנם את שונה, אבל גם אותך אנחנו אוהבים.

למי שלא הבין, אתם יכולים להחליף את המילה "קולקטה" בשם של מישהי ולקרוא מחדש, זה ה- Valentine day :)

עזבו דיבורים, נעבור לתמונות ונתחיל כמובן בשוק הפרחים המדהים. ע"מ לראותו נאלצנו לקום ב- 6:00 בבוקר, כמובן שזה לא קרה. עדיין החוויה מדהימה ונשארו "קצת" פרחים.
עיתון של בוקר
ישראלה מתיידדת עם המקומיים
החבר החדש בזום
מאחורי שוק הפרחים, נחבא גשר אדיר שמכיל מתחתיו חיים בצורת מקלחות, משחקי ילדים ועוד -
מצחצחים שיניים עם ענף

מקלחת בנהר
פורפרות :) איזה היסטוריה

ונקנח באיזור הפסלים, שם ראינו פסלים נבנים אל מול עינינו, תהלוכה להעברת אחד הפסלים למקדש וחתונה באיזור קשה לעיכול -






ישראלה והחבר'ה :)

טקס בחתונה, בתוך איזור הסלאמס

שיהיה אחלה יום, גופטה.